חברות הביטוח יוצרות פוליסות ביטוח רכב לנהגים מעל גיל 24 על סמך נתונים סטטיסטיים המראים שקבוצת גיל זו נוטה להיות פחות מעורבת בתאונות דרכים. זאת בשל העובדה שנהגים בטווח גילאים זה נוטים להיות בעלי ניסיון רב יותר והרגלי נהיגה טובים יותר מאשר נהגים צעירים יותר. כתוצאה מכך, חברות הביטוח מסוגלות להציע תעריפים תחרותיים יותר עבור נהגים אלה, מכיוון שהם נתפסים כפחות סיכון, חברות הביטוח הבינו כי מתן ביטוח רכב לנהגים מעל גיל 24 משתלם יותר מאשר מתן ביטוח רכב לנהגים צעירים. כדי לממש את הכיוון האסטרטגי הזה, הם יישמו הנחות בביטוח רכב לנהגים מעל גיל 24 והעלו את הפרמיות למי מתחת לגיל 24. הדבר הביא לשינוי במיקוד לעבר מכירת פוליסות נוספות לנהגים מבוגרים.

תיאור מקרה תביעה

במסגרת תביעה שהתנהלה בשנת 2009 בבית המשפט חויבה אחת מחברות הביטוח לשלם פיצויים להולך רגל שנפגע מרכב בו נהג צעיר בן 22 ואשר בפוליסת ביטח החובה צוין כי הביטוח הנו לנהג מעל גיל 24. הנפגע תבע את חברת הביטוח ואת הנהג הפוגע. חברת הביטוח טענה כי מדובר בביטוח לנהג מעל גיל 24 כמצוין בפוליסה ועל כן הנהג, אשר גילו 22 בעת המקרה, אינו מכוסה במסגרת הפוליסה.

השופטת קבעה כי על אף שרשום בפוליסה במפורש כי מוסכם שגיל הנהג הצעיר ביותר אשר ינהג ברכב הנו מעל 24 שנים, הרי שאין בכך בכדי לרמוז שאם ינהג ברכב נהג צעיר יותר הרי שיבוטל הכיסוי כולו. בנוסף לכך ציינה השופטת כי בפקודת ביטוח רכב מנועי מצוין במפורש כי אין תוקף להתניות לגבי גיל הנוהג ברכב בקשר עם פיצוי לצד שלישי. לפיכך חייבה את חברת הביטוח בתשלום הפיצויים לנפגע.